מסלול ששווה לעשות כל השנה, אבל בעיקר כשהגולן מושלג.
צילומים: אוריאל בן יצחק וצביקה כהן
נופים לבנים
עלם ושתי נערות פוסעים בשמורת יער אודם, נלחמים בכדורי שלג. ענפי האלונים מכוסים שלג ורק השביל החום מפר את השלווה הלבנה שסביב. אותו שביל חום, הלוקח אותי לליבו של היער. המשיכה שלנו לשלג מעניינת. אם זה כי אנו רוצים לעבור על שלג צח שעליו עדיין איש לא דרך, האם הכיסוי הלבן הופך את כל הנוף שלפנינו לנקי וצחור, ואולי זו המרקם הרך והנעים.
זהו מסלול טיול קצת אחר, בדיוק עבור הימים המיוחדים בהם השלג נח על הרי הגולן. התלבשו בהתאם, ולא לשכוח תרמוס חם, רגליים במגפיים ושכל בראש.
היער הלבן
המסלול מתחיל ביער אודם, בגובה של אלף מטרים. היער הוא שריד של יער גדול שכיסה את כל הגולן העליון עד תחילת המאה העשרים. היער נפגע על ידי מקומיים שביראו חלקות גדולות לצורך בנייה ומסחר בעץ. בשנים האחרונות מתאושש היער לאיטו וחוזר להתפשט. היער בו עובר המסלול נשמר מכריתה בתקופת השלטון הסורי, כיוון שהיו בתחומו מחנות צבא וכדי לעזור בהסוואתם נאסרה שם הכריתה.
החלק שעובר ביער אודם עלול להיות קשה וניתן לוותר על החלק הזה ולהתחיל את המסלול ביציאה מזרחה מכביש 98, מול קיבוץ אל-רום.
המסלול סובב, עם כיוון השעון את הר חרמונית. לצדדיה של הדרך הטובה ניתן לראות משפחות שעצרו את הרכב, כדי לראות את הדרדקים עולים במעלה ההר לגלישה מטה על שקיות ניילון, גלשנים וישבנים קפואים.
המסלול ממשיך דרומה לכיוון תל ג'ית וכעובר שני ק"מ נוספים מזרחה מתחילים לעלות צפונה בין שרידי התיישבות סורית, ואדי מרג'א-שברק.
כוח חלוץ
את ציר הרכיבה חוצים ערוצים קטנים, המנקזים את הפשרת השלגים ויוצרים מעברי מים נחמדים. לא נתקלתי במעבר עמוק מדי או בוצי. אבל תבדקו לפני שאתם חוצים – הדרך הכי בטוחה היא לשלוח ראשון את הרוכב הכי מנוסה עם האופנוע הכי קל וזול :)
שעותיה הראשונות של האהבה הן כמו פסיעות ראשונות על שלג. על הדרך הסלולה, בין הקוליסים של הרכבים שעברו כאן, נותר מעטה שלג בגובה של 10 ס"מ. הזדמנות מצוינת להשתעשע ולהשאיר את חותמכם על הדרך.
התנועה בשבילים הללו כמעט ולא קיימת. זו הזדמנות נהדרת להאט קצת ולהביט סביב. יצא לי לפגוש בעלי חיים רבים בדרך. זאב אפור גדול שהתבונן בי חולף לצידו, ציפורי מים בברכות החורף ואפילו ציפור שנראתה כמו עוזנייה שחורה, שנסקה ממש מעל ראשי, כשעברתי קרוב מדי לעץ אלון תבור עליו ישבה.
חלק מהדרכים הסלולות מוצפות ונראות כמו נחל אחד זורם. הרכיבה הרגישה כמו שייט רומנטי בוונציה, כשהגונדולה שלי מתקדמת בקצב איטי ואחיד. הנוף שלפניי משתקף במים השקטים, בעוד שהאדוות הנוצרות ממני מתנגנות מראש החץ שלי לאחור. הו סולו מיו.
אני רוכב בדרך בין מטעים גדולים של עצי תפוחים ערומים. הגזעים והענפים הרטובים בגוונים כהים, הבולטים בניגודם לקרקע הלבנה שממנה יוצאים. רכיבה קסומה.
מידי פעם אני חולף על פני ברכות חורף שקטות ומלאות, בהן משתקפים השמש והעננים. כמו לחלוף על פני מסך וידאו ענק בהופעה הכי טובה שנראתה כאן.
סרט וידאו של המסלול (למסך מלא, פשוט הטו את הנייד 90 מעלות):
זרימות המים רבות ועשירות. ואחרי המון חציות, אני מרגיש שהמיומנות שלי משתפרת. המים צלולים וקל לראות את הקרקעית. באחד ממעברי המים הגדולים, בין ואדי אבו סעיד לתל אל מנפוח'ה, אני מבחין בהולך רגל ועוצר לידו. שמו אוריאל בן יצחק והוא אומן ירושלמי. שנים שהוא והגיטרה שאתו מלווים רגעים של אושר, נפש ואדם. הפעם הוא טייל כאן בליווי המצלמה המקצועית שלו ואני נענה להיות האובייקט החולף מולו בדרכים המוצפות.
מגדל השמש
השמש מתחילה לרדת ואני מגיע אל פאתי מג'דל שמס, היישוב הכי גבוה בארץ (1200 מ'). הכפר הדרוזי נקרא כך בשל גובהו, כי קרני השמש מאירות אותו עם הזריחה, קודם לשאר היישובים בסביבה.
בסוף היום, השמש גם עוזבות אחרונות את הכפר הציורי הזה. אני חוזר לכבישים הראשיים ומביט סביב. גם עם רדת החשכה ניכרת עוצמתו השקטה והזכה של המשקע הלבן, כשהוא מואר ובוהק מאור הכוכבים והירח.
המסלול עובר קרוב לגבול עם סוריה. אנא היזהרו לא לרדת מצירים ולשם לב לשילוט המזהיר מפני מיקוש, שטחי אש או צירים חסומים. יש לקחת גם בחשבון שעלולים להיות צירים או שערים סגורים. במסלול שעברתי לא נדרשתי לפתוח אף שער. במסלול לא נתקלתי בקטעי בוץ, למעט כמה נקודות מאתגרות לאדוונצ'ר גדול ביער אודם, שכאמור לא חובה לעבור בו.
חלק מהקסם של הרכיבה בשטח הוא השינויים שעוברים עליו בעונות השונות. קחו בחשבון שרמת הקושי עלולה להשתנות והפעילו שיקול דעת וכנף גבוהה. טיול מהנה.
קובץ המסלול:
מסלול בן כ- 50 ק"מ ברמה קלה. שימו לב! איתני הטבע בהחלט עשויים להפוך קטעים מסויימים למאתגרים.
Comments