כתב וצילם: אמיתי גיסר
הימים ימי קורונה.
אופנוע שחלמתי עליו שנים נרכש בתחילת השנה ויושב לו בחצר עם מבט עצוב ״בשביל זה קנית אותי?״
וגם אני לא בחור שיודע לשבת במקום יותר מדי זמן וליהנות מזה.
שבוע שעבר, כשהתחילו כל סיפורי האיקאה וההסברים לגבי ״קפסולה משפחתית״ החלטתי שמספיק ודי.
סיבוב גדול ככל האפשר.
דרומה כמובן. כי אין על המדבר.
נשמח לפרטנרים, אבל ממש לא חובה.
השכמה מוקדמת מידי וגילוי מפתיע שגשום בחוץ.
לא ממש משנה, הרי בכל מקרה בקו בית קמה השמש יוצאת.
עולה על הקפסולה מזווד בכל טוב הארץ, מביגוד לכל תנאי מזג אוויר (והשתמשתי בכולו) ועד פק"ל קפה, טוסטים וצ׳ופרים. כשהכל ממוקם בכל תיק אפשרי שהעמסתי על האופנוע.
תחנה ראשונה IKEA, השם יקום דמם.
קו בית קמה מפתיע היום והגשם ממשיך לזרזף עד ירוחם.
אבל האופנוע לא מתרגש מכלום והפעלה של מחממי הידיים מעבירה אותי למוד של לימוזינה.
תחנה שנייה, אבל הראשונה שלשמה התכנסנו:
המכתש הגדול
רוח חזקה אבל האוויר נקי והנפש מרוממת.
ירידה בסרפנטינות ומעבר מהיר לתא השטח הבא,
תחנה שלישית, המכתש הקטן:
השמש יוצאת, הטמפרטורה משתפרת והמדבר כבר נוחת עליך רשמית.
ירידה שקטה, עד כמה שעקרבוביץ' פתוח יכול להיות שקט, במעלה עקרבים שזיכרונות הטיפוס עליו עם אופני כביש לפני כמה שנים, מזכירים לי עד כמה קשוח המקום הזה יכול להיות.
זהו.
בערבה חם ורוחות מזרחיות וכל החבילה שנקראת מדבר יורדת עליך.
כמו נסיך של אבא אני מוריד בטנה מהמעיל, מחליף לכפפות שטח, טוב שלא נכנסתי להתקלח...
ומשם לחצבה לתדלק וישר לאמציה לפגוש ממעל את המסוק של יורוספורט...
יוצא מהשטח ו״קופץ״ לעין גדי, להפתיע את הסבתא המבודדת. באופנוע הזה 50 ק"מ מרגיש כמו דילוג קל.
הסבתא הופתעה ושמחה.
עין גדי יפה והכי אהובה עלי בעולם כולו.
נתחיל להתכנס לכיוון הבית?
עוד קצת בבקשה.
קצת מים בעוג׳ה, שהזכיר לרגע קט שיש דבר כזה שנקרא פסטורליה
ועל החוצה הביתה, לא לפני שמחליף שוב את כל הגרדרובה כשרק התחיל להרגיש קריר (כי אפשר).
Home Sweet Home
לפחות ילדה אחת שמחה מאוד שחזרתי
וזהו?
הקורונה חיסלה לנו את העונה הכי יפה של השנה לטיולים.
אבל אנחנו סבלניים וזקנים מספיק כדי להבין שגם בשנה הבאה תהיה עונה דומה
ואם הספקנו השנה רק טעימה קטנה, זה גם טוב.
האופנוע? אדיר
זה חתיכת פינוק אופנוע אדוונצ'ר.
יש עליו הכול.
ממחממי ידים ועד מקום לשני זוגות כפפות, ביטנת מעיל, מים, צ׳ופרים, אלבום תמונות, נעלי בית, ה כ ל.
האופנוע אכל את כל המסלול באדישות.
הוא נוח לאללה במקטעים ארוכים וישרים ובמעלה עקרבים הוא הרגיש כמו אופניים.
יציב כמו פיל מול רוחות צד ובעיקר הרגיש כאילו לא באמת הזיז לא משהו.
כיף לא נורמלי