השומרון שוזר בחובו סיפורי מקרא רבים מתולדות אבותינו בעת העתיקה. בתקופה מטווחת של ישראל מצפון ומדרום, יצאנו כנראה לרכוב באחד האזורים היותר בטוחים מפני טיווח טילים.
שני עמים חולקים את ההתיישבות בשומרון. חלק גדול מהם שוחרי שלום ושיתוף. חלק אחר נמצא במדון ארוך שנים, שהופך לעיתים את הטיול באזור לנושא סיכון ביטחוני ודורש קבוצה לא קטנה, ממוגנת ועם מוביל שמכיר היטב את האזור.
יצאנו אל דרך נוף מצוקית מדהימה, החולשת מרום של 800 מ' על עמק בית דג'ן והרי הסביבה. במצפה הימים ערכנו תצפית אל הר גריזים והר עיבל - הרי הברכה והקללה. אחרי ארבעים שנות נדודים במדבר, חצו בני ישראל את הירדן ועלו אל השומרון. בהר עיבל בנו מזבח והקריבו קרבנות, כתבו חלקים מספר התורה, והלויים ברכו את שומר המצוות וקיללו את העובר עליהם (פרשת 'כי תבוא'). בין שני ההרים ניתן לראות את בתי העיר שכם הנפרסים על מורדות ההרים.
בהמשך הרכיבה הגענו אל חוות גבעות עולם. חווה יפה ומטופחת המשווקת מוצרים אורגנים (כגון: חלב, ביצים, גבינות, קמח). ביקרנו במרתף יינות עתיק, ובתוך חדר שהיה בור מים עתיק לגמנו יוגורטים בטעמים.
המשכנו ברכיבה מזרחה, אל בקעת הירדן, עלינו לביקור בעין אל פווקא – המלאה במים צלולים, אך תקרת המעיין שבורה ואני מקווה שעד הביקור הבא ישפצו את המקום. בין קפה לערגליות פגשנו במקום עדר כבשים גדול ורועה צאן ידידותי. מהמקום המשכנו ברכיבה אל שמורת הסרטבה, צפינו על הבקעה וירדנו בדרך אלון עמק שילה. ערכנו תצפית מהר קידה לכיוון מזרח ומשם התחברנו לסינגל אתגרי ומעניין, כשלסיום עלינו אל גבעת הראל בסינגל מצוקי מדהים ביופיו ונופיו. מדרון תלול משמאל ומצוקי סלע נישאים מימין, כאשר סביב פורחות חלמוניות. סיום עוצמתי.
כל כך מרגש לטייל במקומות חדשים. לעניות דעתי, אין משמעות טובה יותר לכך מהביטוי להרחיב אופקים.